משנה - טבול יום

משנה א

המכנס חלות על מנת להפריש, ונשכו, בית שמאי אומרים, חבור בטבול יום. ובית הלל אומרים, אינו חבור. מקרצות נושכות זו בזו, וככרות נושכות זו בזו, האופה חמיטה על גבי חמיטה עד שלא קרמו בתנור, וקולית של מים המחלחלת, ורתיחת גריסין של פול ראשונה, ורתיחת יין חדש, רבי יהודה אומר, אף של ארז, בית שמאי אומרים, חבור בטבול יום. בית הלל אומרים, אינו חבור. ומודים בשאר כל הטמאות, בין קלות בין חמורות:

משנה ב

המכנס חלות על מנת שלא להפריש, האופה חמיטה על גבי חמיטה משקרמו בתנור, וקולית של מים שאינה מחלחלת, ורתיחת גריסין של פול שניה, ורתיחת יין ישן, ושל שמן לעולם, ושל עדשים, רבי יהודה אומר, [ אף ] של טפח, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטמאות:

משנה ג

מסמר שאחר הככר, וגרגר מלח קטן, וחרחור פחות מכאצבע, רבי יוסי אומר, כל שהוא נאכל עליו, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטמאות:

משנה ד

הצרור שבככר, וגרגר מלח גדול, והתרמוס, והחרחור יתר מכאצבע, רבי יוסי אומר, כל שאינו נאכל עמו, טהורים באב הטמאה, ואין צריך לומר בטבול יום:

משנה ה

השעורה והכסמת בזמן שאינן קלופים, התיאה והחלתית והאלום, רבי יהודה אומר, אף אפונים שחורים, טהורים באב הטמאה, ואין צריך לומר בטבול יום, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, טהורים בטבול יום, וטמאים בכל הטמאות. השעורה והכסמת בזמן שהן קלופים, והחטה בין שהיא קלופה בין שאינה קלופה, הקצח, והשמשום, והפלפל, רבי יהודה אומר, אף אפונים לבנים, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטמאות: