משנה - עוקצין

משנה א

כל שהוא יד ולא שומר, מטמא ומטמא ולא מצטרף. שומר, אף על פי שאינו יד, מטמא ומטמא ומצטרף. לא שומר ולא יד, לא מטמא ולא מטמא:

משנה ב

שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין, והפטמא שלהן בין לחה בין יבשה, והעמוד שהוא מכון כנגד האכל, שרשי החזרים והצנון והנפוס, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, שרש צנון גדול, מצטרף. והסיב שלו, אינו מצטרף. שרשי המתנא והפיגם וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן, והשדרה של שבלת והלבוש שלה, רבי אלעזר אומר אף הסיג של רצפות, הרי אלו מטמאים ומטמאים ומצטרפין:

משנה ג

אלו מטמאין ומטמאין ולא מצטרפין, שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהם יבשים, והעמוד שאינו מכון כנגד האכל, ויד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן, יד האשכול כל שהוא, וזנב של אשכול שרקנו, ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים, וקנה של שבלת שלשה טפחים, ויד כל הנקצרים שלשה, ושאין דרכן לקצר ידיהם ושרשיהם כל שהן, ומלעין של שבלין, הרי אלו מטמאים ומטמאין ולא מצטרפין:

משנה ד

אלו לא מטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין, שרשי קולסי הכרוב, וחלפות תרדים, והלפת, את שדרכם לגזז ונעקרו. רבי יוסי מטמא בכלן, ומטהר בשרשי קולסי הכרוב והלפת:

משנה ה

כל ידות האכלין שבססן בגרן, טהורים. רבי יוסי מטמא. פסיגה של אשכול שרקנה, טהורה. שיר בה גרגיר אחד, טמאה. שרביט של תמרה שרקנו, טהור. שיר בו תמרה אחת, טמא. וכן בקטניות, שרביט שרקנו, טהור. שיר בו גרגיר אחד, טמא. רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול, ומטמא בשל קטניות, מפני שהוא רוצה במשמושן:

משנה ו

עקצי תאנים וגרוגרות והכלוסים והחרובים, הרי אלו מטמאין ומטמאין ומצטרפין. רבי יוסי אומר, אף עקץ דלעת. עקצי האגסין והקרוסטמלין והפרישין והעזרדין, עקץ דלעת טפח, עקץ קונרס טפח, רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, טפחים, הרי אלו מטמאין ומטמאין ולא מצטרפים. ושאר כל העקצים, לא מטמאין ולא מטמאין: