ומתוכה כעין החשמ"ל. צריכין אנו להודיעך עיקרים גדולים. דע, כי קודם שיכנס האדם להשגת סוד ה' יתברך, יש לו לעבור כמה מעברות ולהפגיע בכמה המוני עליונים, והם עשר מדרגות זו למעלה מזו, כמו שתדע עדיין בעזר ה'.
ודע, כי כשהיו הנביאים מתבודדים ומטהרים את עצמם ומכינים מחשבתם להשגת הנבואה ולהשרות עליהם שכינה, היתה השגתם כעניין שאומר לך. משל לשר שהלך לראות פני המלך, והמלך יושב בבית מלכותו אחד עשר חדרים, חדר לפנים מחדר. והעמיד המלך מבחוץ בחדר החיצון שבכולן ממונים זריזים, ואמר להם: כל הבא ליכנס בחדר שלכם, תבדקו אותו: אם יש לכלוך בבגדיו, אל יכנס. וליושבים בחדר שני וליושבים בחדר שלישי ציווה ואמר: כל מי שתראוהו שנכנס, שאלו אותו שאלה פלונית ופלונית, אם ישיב כהוגן – ייכנס, ואם לאו לא ייכנס. וליושבים בחדר הרביעי והחמישי ציווה ואמר: כל הנכנס וצופה בעיניו לימין או לשמאל, אל תקבלוהו. וליושבים בחדר השישי: כל הנכנס ולא יקדים כך וכך, אל תקבלוהו. וליושבים בחדר השביעי ציווה ואמר: כל הנכנס ולא יכיר להשיב תשובה על כל דבר שתשאלוהו, אל ייכנס. וליושבים בחדר השמיני ציווה ואמר: כל הנכנס ולא ישיב תשובה לכל דבר שתשאלוהו, אל ייכנס. וליושבים בחדר התשיעי ציווה ואמר: כל הנכנס ולא ימהר לפי שעה בקלות לשון במהירות כמו שאתם מדברים לפני לדבר ולשאול ולהשיב אל יכנס, וליושבים בחדר הי' צוה ואמר כל הנכנס ואינו נראה כצורה שלכם אל יכנס ואל תקבלוהו. ובדרך זה היתה מעלת הנביאים, והיו צריכין להיות כולם שלמים בכל אלו המעלות, וכן אז"ל במסכת שבת [צ"ב ע"ב] אין שכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ואשר כח להם לעמוד בהיכל מלך, ואומר מי יעלה בהר ה' וגו', ואומר אשר יחדו נמתיק נמתיק סוד וגו', ואומר כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו', ואומר ויעל מלאך ה' מן הבוכים:
ואחר הקדמה זו דע כי קודם שיכנסו הנביאים להשיג שפע נבואה הם נכנסים דרך מעברות ומבואות מלאכי מעלה, והם המלאכים פוגעים בהם ובודקים אותם, ובכל שער ושער היו בודקים אותם בדיקה משונה מחברתה, וז"ש רבי עקיבה לתלמידיו כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כי אין מים. וכל המבואות שמגיעים ונכנסים הנביאים בהשגת הנבואה בכל שער ושער ממבואות השערים אותם המלאכים העומדים שם בודקים אותם, אם ראוים ליכנס מניחין אותם ליכנס ואם לאו מניחים אותם מבחוץ. וזה הוא הענין שאפילו החכמים הנכנסים לפרדס היו בודקים בהם, כ"ש הנביאים שהיתה מעלתם גדולה. וזה שאז"ל בחגיגה [י"ד ע"ב] ארבעה נכנסו לפרדס, ואלו הם ר' עקיבה וכו' בן עזאי וכו', ר' עקיבה נכנס בשלום ויצא בשלום, ואף ר"ע בקשו מלאכי השרת לדוחפו, א"ל הקב"ה הניחו לו לזקן זה שראוי הוא שישתמש בכבודי:
הנה כשיעבור הנביא באותם המלאכים יגיע בסוף כולם להיכלו של חשמ"ל. וחשמ"ל הם חיות של אש דקה בשפה ברורה, ודבורם בתכלית המרוצה, וכשידבר אדם דבור א' הם ממללות אלף אלפי אלפים דיבורים, ואותם החיות אינם שוקטות אפילו רגע א', אלא ממהרות התנועה ומשתנות ברגע א' לאלפי גוונים לכאן ולכאן עולה ויורדת ומתנועעות לצדדין בלי שקט ורפיון, וכפי קלות תנועתם כך קלות דבורם ומהירותם, ואלה החיות הנקראות חשמ"ל הם בודקים הנביאים בהגיעם לשער שבו נכנסים [להשתכל] ]להסתכל[ באספקלריא שלה שהיא אספקלריא שאינה מאירה, והחשמ"ל ממהר בתנועתו ובקלות דבורו לדבר עם אותו הנביא הנכנס להסתכל, ואם אותו הנביא יכול להבין דברי החשמ"ל ברגע ולהשיב תשובה לכל דבור ודבור אזי נודע כי ראוי להכנס ולהסתכל בכבודו של מלך. ולפיכך נקרא חשמ"ל מלשון חושה לעזרתי, ולעולם אין החשמ"ל שוקט אפילו רגע א' מלדבר, אלא בשעה שיוצא הדבור מפי הקב"ה שכלם חשים מלשון שתיקה ואח"כ ממללים, כלומר מקבלים מלמעלה ואח"כ מתעסקים במה שקבלו, וזהו סוד דומו יושבי אי:
והנה החשמ"ל בודק כל הנכנסים למעלת הנבואה אם משיבים כענין ושואלים כהלכה במהירות כרגע כמו החשמ"ל נכנסים, ואם לאו דוחים אותם כלפי חוץ. וזו היא תחלת השגת [הנביאים] ]הנבואה[, ועל זה נאמר אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלקים נהלך ברגש:
ודע כי לפעמים נקרא חשמ"ל ולפעמים נקרא חשמל"ה, וכשהוא שותק ומקבל נקרא חשמל"ה, וכשהוא ממלל ומשפיע נקרא חשמ"ל, וזה הרמז מתפשט לידיעת כללים רבים בהשגת החשמ"ל, ולפי שהחשמ"ל בודק בנביאים ויודעי מרכבה ואם נמצא הגון כמו שאמרנו נותן לו רשות ליכנס ואם לאו דוחהו כלפי חוץ, גם לפעמים שורף ומכניס מיתה גם לנערים כדאמרינן בחגיגה פרק אין דורשין, ת"ר מעשה בתינוק א' שהיה דורש בבית רבו בחשמ"ל יצאה אש מהחשמ"ל ואכלתו, מאי חשמ"ל אמר רב יהודה חיות אש ממללות, במתניתא תנא עיתים חשות עיתים ממללות, ובשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה ממללות: ועתה התבונן במ"ש יחזקאל ומתוכה כעין החשמ"ל, מתוך קליפה הפנימית מארבע קליפות החיצונות הסובבות את המלכות יראה את החשמ"ל. ולא הוצרך יחזקאל להאריך בשאר מעלות המלאכים הנמצאים בכל ההיכלות שיכנסו הנביאים לחשמ"ל, כי הדבר ידוע להם: