ומתוכה דמות, מתוך השגת החשמ"ל הבודק ביורדי המרכבה יש לפנים ממנו דמות ד' חיות, בכל מקום שאתה רואה דמות הוא סוד הצורות המצטירות במלכות, ועיקר מציאות מלכות, ובכל מקום שאתה רואה צלם – הוא סוד כל הצורות המצטיירות על יד יסוד, וזהו סוד "נעשה אדם בדמותינו בצלמנו". וסוד מ"ש "אין נשמת זכר יוצא במלי נשמת נקבה שהיא בת זוגו", וכבר בארו רז"ל בזה עיקרים גדולים, והוא סוד "ויקח א' מצלעותיו", וסוד "ויביאה אל האדם", וסוד זאת הפעם עצם מעצמי וגו', וסוד ודבק באשתו והיו לבשר אחד, וסוד אלה"ים מושיב יחידים ביתה, [וסוד] מוציא אסירים בכושרות, וסוד ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית, אלא שאכלה פגה. המבין זה יבין טעם בנות צלפחד שהיו לבני דודיהן לנשים. ויותר תועלת לנפטר בלא זרע ביבום אשתו לאחיו יותר מתועלתו בבתו, ולפיכך אמר בבת והעברתם את נחלתו לבתו, יום עברה היום ההוא, והתורה מבארת הכל:
והנה אחר שאמרה התורה "נעשה אדם בצלמנו כדמותינו", הוא סוד האצילות מיסוד למלכות, והוא סוד אצילות כל הנשמות זכר ונקבה כאחד, חזרה ואמרה כי הזכר הולך וגדל במקום ידוע, ואשתו הראויה לו הרי אפשר שעדין לא נולדה, או היא בכרכי הים, והרי הזכר הולך וגדל במקום ידוע, וזהו ויברא אלהים את האדם בצלמו, וחזרה תורה ואמרה "דמות", שהרי הנקבה שהיא בת זוגו של זה הולכת וגדלה אפילו בסוף העולם, שהרי נשמותיהן יצאו כאחד, ולפיכך חזרה תורה ואמרה זה ספר תולדות אדם בדמות אלקים עשה אותו, וזהו ויקח אחת מצלעותיו, וסוד ויבן ה' אלה"ים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם. והיודע סודות עיקרים הללו ידע הטעם שאמרו רז"ל שהקב"ה מזווג זיווגים, וסוד שמא יקדמנו אחר -- ברחמים. ומ"ש משל לענבי הגפן בענבי הגפן או שאמרו ענבי הגפן בענבי הסנה, מ"ש ז"ל או קוברה או קוברתו או מביאתו לידי עניות. ועוד יש סוד רמוז בענין זה אך סוררים שכנו צחיחה כי נשמת האדם היוצאת בבריאת הזכר בצלם ודמות יש לה ג' דינים, הא' אלה"ים מושיב יחידים ביתה, והב' מוציא אסירים בכושרות, הג' אך סוררים שכנו צחיחה:
ואחר שידעת זה דע כי מה שאמ' ומתוכה דמות ד' חיות הרי הם לפנים מן החשמ"ל, ויש חיות שנקראות חיות הקדש נושאות הכסא, והם סוד עולם הסדור ועולם ד' ראשים, וכלם בסוד צלם ודמות, ולפיכך אמר להלן וזה מראיהן, ומה שתצטרך לדעת כי בחשמ"ל לא הזכיר דמות אלא כעין ומתוכה כעין החשמ"ל מתוך האש:
והנני מבאר. יש חשמ"ל פנימי ויש חשמ"ל חצון, ויש חיות פנימיות ויש חיות חצוניות, והכל תקון המרכבה, ואל יעלה בדעתך כי חיצונות הם הנקראות קליפות ערלה, אמנם אלו הם חיות קדושות, הפנימיות נקשרות בכסא הכבוד ונקראות חיצוניות לפי שהן נבראות ואינם בכלל יחוד השם, אבל הם מזומנות לעבודתו, והם נושאות הכסא, ואלו ד' חצונות נקראים מיכא"ל גבריא"ל אוריא"ל רפא"ל, והם רגלי הכסא והם סדר המרכבה חצונה, והם סוד מרכבת ארגמ"ן, עשר ספירות פרושות של ארגמן בסודם. אמנם בסתרי הספירות הפנימיות יש סתרי סתרים נקראות חיות לענין פנימי, וכן חשמ"ל, ואינם מכלל אלו שזכרנו אלא הויות עליונות פנימיות:
וזה מראיהן, פי' אותה הספירה הנקרא זה היא מראיהן, היא מאירה למלכות, ומתוכה נראות כל המראות כדמיון הנר הנתון בתוך העששית, והיא מאירה, וכדמיון לווי אור הלבנה לאור החמה, לפי שאין ללבנה אור מעצמה אלא מה שנשפע לה מאור החמה. והיודעים סתרי תכונת הככבים ומהלכם ומסילותם יודעים כי בהפסק א' מהדברים המפסיקים בין החמה והלבנה תהיה לקות הלבנה אפי' בשעה שהלבנה מאירה. ועוד חסרון הלבנה ומלואה נודע מתוך סתרים הללו, וכל הדברים וכל התכונות למעלה ולמטה בשמים ובארץ ברא הש"י בענין צורות ודמיונות, כדי שיכנסו בני אדם להבין הדברים הפנימיים והנסתרים מתוך דברים הנגלים:
כמראה הבזק כו', הוצרך לומר כמראה הבזק שהוא סוד חיה ידועה למטה מאותן החיות, והיא למעלה מהאופנים ידועים, ושולטת על אותן אופנים, ומוגשת ברקיע עומדת על ב' העמודים ונק' ב' כרובים מלבד הכרובים העליונים, וכל זה על הרקיע, ואין זה הרקיע שעל ראשי החיות. וזאת החיה הנקרא בזק [וכו'] היא המקבלת והיא הממונה על כל עוסקים בתורה בלילה, והיא הפותחת השערים לכל הבאים להתפלל בלילה, עד שבא סנדלפו"ן רב ושליט על הממונים במאמר קונו, ומקבל כל התפלות וקושר אותם קשרים לקונו. ואל יעלה בדעתם שיש מלאך אמצעי בין ישראל לאביהם שבשמים, אלא שהמלאך הגדול ששמו סנדלפו"ן הוא הממונה על ב' המפתחות של ב' שמות שהם ידו"ד אדנ"י שהם יאהדונה"י, והוא הפותח שערי צדק, וכבר ידעת כי אדנ"י הוא סוף התפלה אמנם הבא לידבק בשם אדנ"י והוא יחיד צריך לפתוח לו השערים, ואלמלא לא יפתחו נמצאת תפלתו דחויה, ולפיכך כתוב פתחו לי שערי צדק וגו', וכתיב שאו שערים וגו', וכשקדם היחיד ומתפלל בלילה אין בו כח לפתוח לו השערים בלילה לו לבדו, וזהו הממונה נקרא בזק שומר התפלה עד בא עת פתיחת שערי צדק, שהמפתחות מסורות ביד סנדלפו"ן לפי שתפלת הרבים נשמעת תמיד, ותפלת היחיד יש עליה מעכבים ומונעים ומערערים, ועז"א פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם, תפלתם לא בזה אבל היחיד יש עליו מעכבין. ויש לאדם לעיין במ"ש בשמואל ויפקדם בבזק: