ארון הספרים שלנו
- תורה
- נביאים
- כתובים
-
משנה
- ברכות
- פאה
- דמאי
- כלאים
- שביעית
- תרומות
- מעשרות
- מעשר שני
- חלה
- ערלה
- ביכורים
- שבת
- עירובין
- פסחים
- שקלים
- יומא
- סוכה
- ביצה
- ראש השנה
- תענית
- מגילה
- מועד קטן
- חגיגה
- יבמות
- כתובות
- נדרים
- נזיר
- סוטה
- גיטין
- קידושין
- בבא קמא
- בבא מציעא
- בבא בתרא
- סנהדרין
- מכות
- שבועות
- עדיות
- עבודה זרה
- אבות
- הוריות
- זבחים
- מנחות
- חולין
- בכורות
- ערכין
- תמורה
- כריתות
- מעילה
- תמיד
- מדות
- קנים
- כלים
- אהלות
- נגעים
- פרה
- טהרות
- מקואות
- נדה
- מכשירין
- זבים
- טבול יום
- ידים
- עוקצין
- תלמוד
- משנה תורה לרמב"ם
- הלכה
- מוסר
- זוהר
- קבלה
- חסידות
- תפילות
הצג מפרשים
משנה א
מאימתי קורין את שמע בערבית. משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עד חצות. רבן גמליאל אומר, עד שיעלה עמוד השחר. מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו, לא קרינו את שמע. אמר להם, אם לא עלה עמוד השחר, חיבין אתם לקרות. ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. וכל הנאכלין ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
הצג מפרשים
משנה ב
מאימתי קורין את שמע בשחרית. משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר, בין תכלת לכרתי. (וגומרה) עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר, עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה:
הצג מפרשים
משנה ג
בית שמאי אומרים, בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר (דברים ו) ובשכבך ובקומך. ובית הלל אומרים, כל אדם קורא כדרכו, שנאמר (שם) ובלכתך בדרך. אם כן, למה נאמר ובשכבך ובקומך, בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים. אמר רבי טרפון, אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו, כדי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל:
הצג מפרשים
משנה ד
בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה. אחת ארכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר. לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתם, אינו רשאי שלא לחתם. ושלא לחתם, אינו רשאי לחתם:
הצג מפרשים
משנה ה
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר (דברים טז) למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך, הימים. כל ימי חייך, הלילות. וחכמים אומרים, ימי חייך, העולם הזה. כל (ימי חייך), להביא לימות המשיח: