הבא
פרשנות

משנה א

אלו דברים שאין להם שעור. הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא. כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כלם:
פרשנות

משנה ב

אין פוחתין לפאה מששים, ואף על פי שאמרו אין לפאה שעור. הכל לפי גדל השדה, ולפי רב העניים, ולפי רב הענוה:
פרשנות

משנה ג

נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעה. רבי שמעון אומר, ובלבד שיתן בסוף כשעור. רבי יהודה אומר, אם שיר קלח אחד, סומך לו משום פאה. ואם לאו, אינו נותן אלא משום הפקר:
פרשנות

משנה ד

כלל אמרו בפאה. כל שהוא אכל, ונשמר, וגדוליו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום, חיב בפאה. והתבואה והקטניות בכלל הזה:
פרשנות

משנה ה

ובאילן, האוג והחרובין ואגוזים והשקדים והגפנים והרמונים והזיתים והתמרים, חיבין בפאה:
פרשנות

משנה ו

לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות, עד שימרח, דברי רבי עקיבא. כהן ולוי שלקחו את הגרן, המעשרות שלהם, עד שימרח. המקדיש ופודה, חיב במעשרות, עד שימרח הגזבר: