משנה - פאה

משנה א

מלבנות התבואה שבין הזיתים, בית שמאי אומרים, פאה מכל אחד ואחד. בית הלל אומרים, מאחד על הכל. ומודים, שאם היו ראשי שורות מערבין, שהוא נותן פאה מאחד על הכל:

משנה ב

המנמר את שדהו ושיר קלחים לחים, רבי עקיבא אומר, נותן פאה מכל אחד ואחד. וחכמים אומרים, מאחד על הכל. ומודים חכמים לרבי עקיבא בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות, שהוא נותן פאה מכל אחד ואחד:

משנה ג

המחליק בצלים לחים לשוק ומקים יבשים לגרן, נותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן. וכן באפונין, וכן בכרם. המדל, נותן מן המשאר על מה ששיר. והמחליק מאחת יד, נותן מן המשאר על הכל:

משנה ד

האמהות של בצלים חיבות בפאה, ורבי יוסי פוטר. מלבנות הבצלים שבין הירק, רבי יוסי אומר, פאה מכל אחד ואחד. וחכמים אומרים, מאחד על הכל:

משנה ה

האחין שחלקו, נותנין שתי פאות. חזרו ונשתתפו, נותנין פאה אחת. שנים שלקחו את האילן, נותנין פאה אחת. לקח זה צפונו וזה דרומו, זה נותן פאה לעצמו, וזה נותן פאה לעצמו. המוכר קלחי אילן בתוך שדהו, נותן פאה מכל אחד ואחד. אמר רבי יהודה, אימתי. בזמן שלא שיר בעל השדה. אבל אם שיר בעל השדה, הוא נותן פאה לכל:

משנה ו

רבי אליעזר אומר, קרקע בית רבע, חיב בפאה. רבי יהושע אומר, העושה סאתים. רבי טרפון אומר, ששה על ששה טפחים. רבי יהודה בן בתירה אומר, כדי לקצר ולשנות. והלכה כדבריו. רבי עקיבא אומר, קרקע כל שהוא, חיב בפאה, ובבכורים, ולכתב עליו פרוזבול, ולקנות עמו נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה:

משנה ז

הכותב נכסיו שכיב מרע, שיר קרקע כל שהוא, מתנתו מתנה. לא שיר קרקע כל שהוא, אין מתנתו מתנה. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, אבדה כתבתה. רבי יוסי אומר, אם קבלה עליה, אף על פי שלא כתב לה, אבדה כתבתה:

משנה ח

הכותב נכסיו לעבדו, יצא בן חורין. שיר קרקע כל שהוא, לא יצא בן חורין. רבי שמעון אומר, לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר הרי כל נכסי נתונין לאיש פלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן: