ארון הספרים שלנו
- תורה
- נביאים
- כתובים
-
משנה
- ברכות
- פאה
- דמאי
- כלאים
- שביעית
- תרומות
- מעשרות
- מעשר שני
- חלה
- ערלה
- ביכורים
- שבת
- עירובין
- פסחים
- שקלים
- יומא
- סוכה
- ביצה
- ראש השנה
- תענית
- מגילה
- מועד קטן
- חגיגה
- יבמות
- כתובות
- נדרים
- נזיר
- סוטה
- גיטין
- קידושין
- בבא קמא
- בבא מציעא
- בבא בתרא
- סנהדרין
- מכות
- שבועות
- עדיות
- עבודה זרה
- אבות
- הוריות
- זבחים
- מנחות
- חולין
- בכורות
- ערכין
- תמורה
- כריתות
- מעילה
- תמיד
- מדות
- קנים
- כלים
- אהלות
- נגעים
- פרה
- טהרות
- מקואות
- נדה
- מכשירין
- זבים
- טבול יום
- ידים
- עוקצין
- תלמוד
- משנה תורה לרמב"ם
- הלכה
- מוסר
- זוהר
- קבלה
- חסידות
- תפילות
הצג מפרשים
משנה א
מאכילין את העניים דמאי, ואת האכסניא דמאי. רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי. גבאי צדקה, בית שמאי אומרים, נותנין את המעשר לשאינו מעשר, ואת שאינו מעשר למעשר. נמצאו כל האדם אוכלין מתקן. וחכמים אומרים, גובין סתם ומחלקין סתם, והרוצה לתקן יתקן:
הצג מפרשים
משנה ב
הרוצה לחזם עלי ירק להקל ממשאו, לא ישליך עד שיעשר. הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר, לא יחזיר עד שיעשר, שאינו מחסר אלא מנין. היה עומד ולוקח וראה טען אחר יפה ממנו, מתר להחזיר, מפני שלא משך:
הצג מפרשים
משנה ג
המוצא פרות בדרך ונטלן לאכלן, ונמלך להצניע, לא יצניע עד שיעשר. ואם מתחלה נטלן בשביל שלא יאבדו, פטור. כל דבר שאין אדם רשאי למכרו דמאי, לא ישלח לחברו דמאי. רבי יוסי מתיר בודאי, ובלבד שיודיענו:
הצג מפרשים
משנה ד
המוליך חטים לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ, בחזקתן למעשרות ולשביעית. לטוחן נכרי, דמאי. המפקיד פרותיו אצל הכותי או אצל עם הארץ, בחזקתן למעשרות ולשביעית. אצל הנכרי, כפרותיו. רבי שמעון אומר, דמאי:
הצג מפרשים
משנה ה
הנותן לפנדקית, מעשר את שהוא נותן לה, ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שחשודה לחלף. אמר רבי יוסי, אין אנו אחראין לרמאין, אינו מעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד:
הצג מפרשים
משנה ו
הנותן לחמותו, מעשר את שהוא נותן לה, ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שהיא חשודה לחלף את המתקלקל. אמר רבי יהודה, רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה. מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית, שאינה חשודה (להחליף) להאכיל את בתה שביעית: