משנה - כלאים

משנה א

החטים והזונין אינם כלאים זה בזה. השעורים ושבלת שועל, הכסמין והשיפון, הפול והמפיר, הפרקדן והטפח, ופול הלבן והשעועית, אינם כלאים זה בזה:

משנה ב

הקשות והמלפפון, אינם כלאים זה בזה. רבי יהודה אומר, כלאים. חזרת וחזרת גלים, עלשין ועלשי שדה, כרישים וכרישי שדה, כסבר וכסבר שדה, חרדל וחרדל מצרי, ודלעת המצרית והרמוצה, ופול המצרי והחרוב, אינם כלאים זה בזה:

משנה ג

הלפת והנפוץ, והכרוב והתרובתור, התרדים והלעונים, אינם כלאים זה בזה. הוסיו רבי עקיבא, השום והשומנית, הבצל והבצלצול, והתרמוס והפלסלוס, אינן כלאים זה בזה:

משנה ד

ובאילן, האגסים והקרסתומלין, והפרישים והעזרדים, אינם כלאים זה בזה. התפוח והחזרד, הפרסקים והשקדין, והשיזפין והרימין, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה:

משנה ה

הצנון והנפוץ, החרדל והלפסן, ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה:

משנה ו

הזאב והכלב, כלב הכפרי והשועל, העזים והצבאים, היעלים והרחלים, הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה:

משנה ז

אין מביאין אילן באילן, ירק בירק, ולא אילן בירק, ולא ירק באילן. רבי יהודה מתיר ירק באילן:

משנה ח

אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה. אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה, מפני שהוא ירק באילן. אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב, שיהא מקרו. אין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח, שתהא זורקת מימיה לתוכו, מפני שהוא אילן בירק. אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית, שתהא משמרתו, מפני שהוא ירק בירק:

משנה ט

הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם היו מקצת עליו מגלין, אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשרות, ונטלים בשבת. הזורע חטה ושעורה כאחת, הרי זה כלאים. רבי יהודה אומר, אינו כלאים עד שיהו שתי חטים ושעורה, או חטה ושתי שעורים, או חטה ושעורה וכסמת: