תורה דיבי - משנה, כלאים, ב

משנה א

כל סאה שיש בה רבע ממין אחר, ימעט. רבי יוסי אומר, יבר. בין ממין אחד בין משני מינין. רבי שמעון אומר, לא אמרו אלא ממין אחד. וחכמים אומרים, כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרבע:

משנה ב

במה דברים אמורים. תבואה בתבואה וקטנית בקטנית, תבואה בקטנית וקטנית בתבואה. באמת אמרו, זרעוני גנה שאינן נאכלין, מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה. רבי שמעון אומר, כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל, הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה:

משנה ג

היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים, ימתין לה עד שתתליע, ויופך, ואחר כך יזרע. אם צמחה, לא יאמר אזרע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך זורע. כמה יהא חורש. כתלמי הרביעה. אבא שאול אומר, כדי שלא ישיר רבע לבית סאה:

משנה ד

זרועה ונמלך לנטעה, לא יאמר אטע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך נוטע. נטועה ונמלך לזרעה, לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש, אלא משרש ואחר כך זורע. אם רצה, גומם עד פחות מטפח, זורע, ואחר כך משרש:

משנה ה

היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף, לא יהא זורע ובא על גביהם, שאינן עושין אלא לשלש שנים. תבואה שעלו בהן ספיחי אסטיס, וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה, וכן תלתן שהעלה מיני צמחים, אין מחיבין אותו לנכש. אם נכש או כסח, אומרים לו, עקר את הכל חוץ ממין אחד:

משנה ו

הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין, בית שמאי אומרים, שלשה תלמים של פתיח. ובית הלל אומרים, מלא העל השרוני. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו:

משנה ז

היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים, מתר, מפני שהוא נראה כסוף שדהו. שלו חטים ושל חברו מין אחר, מתר לסמך לו מאותו המין. שלו חטים ושל חברו חטים, מתר לסמך לו תלם של פשתן, ולא תלם של מין אחר. רבי שמעון אומר, אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. רבי יוסי אומר, או באמצע שדהו מתר לבדק בתלם של פשתן:

משנה ח

אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע, אבל סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע. וסומך לבור, ולניר, ולגפה, ולדרך, ולגדר גבוה עשרה טפחים, ולחריץ שהוא עמק עשרה ורחב ארבעה, ולאילן שהוא מסך על הארץ, ולסלע גבוה עשרה ורחב ארבעה:

משנה ט

הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין, עושה עשרים וארבע קרחות לבית סאה, מקרחת לבית רבע, וזורע בתוכה כל מין שירצה. היתה קרחת אחת או שתים, זורעם חרדל שלש, לא יזרעם חרדל, מפני שהיא נראית כשדה חרדל, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, תשע קרחות מתרות, עשר אסורות. רבי אליעזר בן יעקב אומר, אפלו כל שדהו בית כור, לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת:

משנה י

כל שהוא בתוך בית רבע, עולה במדת בית רבע. אכילת הגפן והקבר והסלע, עולין במדת בית רבע. תבואה בתבואה, בית רבע. ירק בירק, ששה טפחים. תבואה בירק, ירק בתבואה, בית רבע. רבי אליעזר אומר, ירק בתבואה, ששה טפחים:

משנה יא

תבואה נוטה על גבי תבואה, וירק על גבי ירק, תבואה על גבי ירק, ירק על גבי תבואה, הכל מתר, חוץ מדלעת יונית. רבי מאיר אומר אף הקשות ופול המצרי, ורואה אני את דבריהן מדברי:

משנה - כלאים