משנה - תרומות

משנה א

אין תורמין מטהור על הטמא. ואם תרמו, תרומתן תרומה. באמת אמרו, העגול של דבלה שנטמא מקצתו, תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו. וכן אגדה של ירק, וכן ערמה. היו שני עגולים, שתי אגדות, שתי ערמות, אחת טמאה ואחת טהורה, לא יתרום מזה על זה. רבי אליעזר אומר, תורמין מן הטהור על הטמא:

משנה ב

אין תורמין מן הטמא על הטהור. ואם תרם, שוגג, תרומתו תרומה. ומזיד, לא עשה כלום. וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל, היה מפריש עליו והולך, שוגג, מה שעשה, עשוי. מזיד, לא עשה כלום. רבי יהודה אומר, אם היה יודע בו בתחלה, אף על פי שהוא שוגג, לא עשה כלום:

משנה ג

המטביל כלים בשבת, שוגג, ישתמש בהם. מזיד, לא ישתמש בהם. המעשר והמבשל בשבת, שוגג, יאכל. מזיד, לא יאכל. הנוטע בשבת, שוגג, יקים. מזיד, יעקור. ובשביעית, בין שוגג, בין מזיד, יעקור:

משנה ד

אין תורמין ממין על שאינו מינו. ואם תרם, אין תרומתו תרומה. כל מין חטים, אחד. כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה, אחד. ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן, תורם מן היפה. וכל מקום שאין כהן, תורם מן המתקים. רבי יהודה אומר, לעולם הוא תורם מן היפה:

משנה ה

תורמין בצל קטן שלם, ולא חצי בצל גדול. רבי יהודה אומר, לא כי, אלא חצי בצל גדול. וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרים על בני המדינה, מפני שהוא מאכל פוליטיקין:

משנה ו

ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש, ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבשל על המבשל, ולא מן המבשל על שאינו מבשל. זה הכלל, כל שהוא כלאים בחברו, לא יתרום מזה על זה, אפלו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו, תורם מן היפה על הרע, אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה, תרומתו תרומה, חוץ מן הזונין על החטים, שאינן אכל. הקשות והמלפפון, מין אחד. רבי יהודה אומר, שני מינין: