הבא
פרשנות

משנה א

כלל אמרו במעשרות, כל שהוא אכל, ונשמר, וגדוליו מן הארץ, חלב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו, כל שתחלתו אכל וסופו אכל, אף על פי שהוא שומרו להוסיף אכל, חיב קטן וגדול. וכל שאין תחלתו אכל, אבל סופו אכל, אינו חיב עד שיעשה אכל:
פרשנות

משנה ב

מאימתי הפרות חיבות במעשרות, התאנים משיבחילו. הענבים והאבשים, משהבאישו. האוג והתותים, משיאדימו. וכל האדמים משיאדימו. הרמונים, משימסו. התמרים, משיטילו שאור. האפרסקים, משיטילו גידים. האגוזים, משיעשו מגורה. רבי יהודה אומר, האגוזים והשקדים, משיעשו קלפה:
פרשנות

משנה ג

החרובין, משינקדו. וכל השחורים משינקדו. האגסים והקרסטומלין והפרישין והעזרדים, משיקרחו. וכל הלבנים משיקרחו. התלתן, משתצמח. התבואה והזיתים, משיכניסו שליש:
פרשנות

משנה ד

ובירק, הקשואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות, התפוחים והאתרוגין, חיבים גדולים וקטנים. רבי שמעון פוטר את האתרוגים בקטנן. החיב בשקדים המרים, פטור במתוקים, החיב במתוקים, פטור במרים:
פרשנות

משנה ה

איזהו גרנן למעשרות, הקשואים והדלועים, משיפקסו. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערמה. אבטיח, משישלק. ואם אינו משלק, עד שיעשה מקצה. ירק הנאגד, משיאגד. אם אינו אוגד, עד שימלא את הכלי. ואם אינו ממלא את הכלי, עד שילקוט כל צרכו. כלכלה, עד שיחפה. ואם אינו מחפה, עד שימלא את הכלי. ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקוט כל צרכו. במה דברים אמורים, במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו, אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו:
פרשנות

משנה ו

הפרד והצמוקין והחרובין, משיעמיד ערמה. הבצלים, משיפקל. ואם אינו מפקל, משיעמיד ערמה. התבואה, משימרח. ואם אינו ממרח, עד שיעמיד ערמה. הקטניות, משיכבור. ואם אינו כובר, עד שימרח. אף על פי שמרח, נוטל מן הקטעים ומן הצדדים וממה שבתוך התבן ואוכל:
פרשנות

משנה ז

היין, משיקפה. אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצנור, ושותה. השמן, משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים, ונותן לחמיטה ולתמחוי, אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין. רבי יהודה אומר, לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חמץ וציר:
פרשנות

משנה ח

העגול, משיחליקנו. מחליקים בתאנים ובענבים של טבל. רבי יהודה אוסר. המחליק בענבים, לא הכשר. רבי יהודה אומר, הכשר. הגרוגרות, משידוש, ומגורה, משיעגל. היה דש בחבית ומעגל במגורה, נשברה החבית ונפתחה המגורה, לא יאכל מהם עראי. רבי יוסי מתיר: