תורה דיבי - משנה, מעשרות, ג

משנה א

המעביר תאנים בחצרו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין. הפועלים שעמו, בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין. אבל אם יש להם עליו מזונות, הרי אלו לא יאכלו:

משנה ב

המוציא פועליו לשדה, בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין. ואם יש להם עליו מזונות, אוכלין אחת אחת מן התאנה, אבל לא מן הסל ולא מן הקפה ולא מן המקצה:

משנה ג

השוכר את הפועל לעשות בזיתים, אמר לו על מנת לאכול זיתים, אוכל אחד אחד ופטור. ואם צרף, חיב. לנכש בבצלים, אמר לו על מנת לאכול ירק, מקרטם עלה עלה ואוכל. ואם צרף, חיב:

משנה ד

מצא קציצות בדרך, אפלו בצד שדה, וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך, ומצא תחתיה תאנים, מתרות משום גזל ופטורות מן המעשרות, ובזיתים ובחרובים חיבים. מצא גרוגרות, אם דרסו רוב בני אדם, חיב. ואם לאו פטור. מצא פלחי דבלה, חיב, שידוע שהן מדבר גמור. והחרובין, עד שלא כנסן לראש הגג, מוריד מהם לבהמה, פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:

משנה ה

איזו היא חצר שהיא חיבת במעשרות, רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבא אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה. רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה, חיבת. רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומר לו מה אתה מבקש, פטורה. רבי יהודה אומר, שתי חצרות זו לפנים מזו, הפנימית חיבת, והחיצונה פטורה:

משנה ו

הגגות פטורין, אף על פי שהם של חצר החיבת. בית שער, אכסדרה ומרפסת, הרי אלו כחצר. אם חיבת, חיבין. ואם פטורה, פטורים:

משנה ז

הצריפין והברגנין והאלקטיות, פטורין. סכת גנוסר, אף על פי שיש בה רחים ותרנגולים, פטורה. סכת היוצרים, הפנימית חיבת, והחיצונה פטורה. רבי יוסי אומר, כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים, פטורה. סכת החג בחג, רבי יהודה מחיב, וחכמים פוטרין:

משנה ח

תאנה שהיא עומדת בחצר, אוכל אחת אחת ופטור. ואם צרף, חיב. רבי שמעון אומר, אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. עלה לראשה, ממלא חיקו ואוכל:

משנה ט

גפן שהיא נטועה בחצר, נוטל את כל האשכול. וכן ברמון, וכן באבטיח, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, מגרגר באשכולות, ופורט ברימון, וסופת באבטיח. סכבר שהיא זרועה בחצר, מקרטם עלה עלה ואוכל. ואם צרף, חיב הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר, אם היו נשמרים, חיבין:

משנה י

תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגנה אוכל כדרכו ופטור. עומדת בגנה ונוטה לחצר, אוכל אחת אחת, פטור. ואם צרף, חיב. עומדת בארץ ונוטה לחוצה לארץ, בחוצה לארץ ונוטה לארץ, הכל הולך אחר העקר. ובבתי ערי חומה, הכל הולך אחר העקר. ובערי מקלט, הכל הולך אחר הנוף. ובירושלים, הכל הולך אחר הנוף:

משנה - מעשרות