הבא
פרשנות

משנה א

חמשה דברים חיבין בחלה, החטים והשעורים והכסמין ושבלת שועל ושיפון. הרי אלו חיבין בחלה, ומצטרפין זה עם זה, ואסורין בחדש מלפני הפסח, ומלקצור מלפני העמר. ואם השרישו קדם לעמר, העמר מתירן. ואם לאו, אסורין עד שיבוא העמר הבא:
פרשנות

משנה ב

האוכל מהם כזית מצה בפסח, יצא ידי חובתו. כזית חמץ, חיב בהכרת. נתערב אחד מהם בכל המינים, הרי זה עובר בפסח. הנודר מן הפת ומן התבואה, אסור בהם, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן. וחיבין בחלה ובמעשרות:
פרשנות

משנה ג

אלו חיבין בחלה ופטורים מן המעשרות, הלקט, והשכחה, והפאה, וההפקר, ומעשר ראשון שנטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שנפדו, ומותר העמר, ותבואה שלא הביאה שליש. רבי אליעזר אומר, תבואה שלא הביאה שליש, פטורה מן החלה:
פרשנות

משנה ד

אלו חיבין במעשרות ופטורין מן החלה, הארז, והדחן, והפרגים, והשמשמין, והקטניות, ופחות מחמשת רבעים בתבואה. הספגנין, והדבשנין, והאסקריטין, וחלת המשרת, והמדמע, פטורין מן החלה:
פרשנות

משנה ה

עסה שתחלתה ספגנין וסופה ספגנין, פטורה מן החלה. תחלתה עסה וסופה ספגנין, תחלתה ספגנין וסופה עסה, חיבת בחלה. וכן הקנובקאות חיבות:
פרשנות

משנה ו

המעסה, בית שמאי פוטרין, ובית הלל מחיבין. החליטה, בית שמאי מחיבין, ובית הלל פוטרין. חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו, פטור. למכור בשוק, חיב:
פרשנות

משנה ז

נחתום שעשה שאור לחלק, חיב בחלה. נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור, אם אין בשל אחת מהן כשעור, פטורה מן החלה:
פרשנות

משנה ח

עסת הכלבים, בזמן שהרועים אוכלין ממנה, חיבת בחלה, ומערבין בה, ומשתתפין בה, ומברכין עליה, ומזמנין עליה, ונעשית ביום טוב, ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. אם אין הרועים אוכלין ממנה, אינה חיבת בחלה, ואין מערבין בה, ואין משתתפין בה, ואין מברכין עליה, ואין מזמנין עליה, ואינה נעשית ביום טוב, ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. בין כך ובין כך, מטמאה טמאת אכלין:
פרשנות

משנה ט

החלה והתרומה, חיבין עליהן מיתה וחמש, ואסורים לזרים, והם נכסי כהן, ועולין באחד ומאה, וטעונין רחיצת ידים והערב שמש, ואינן נטלין מן הטהור על הטמא, אלא מן המקף ומן הדבר הגמור. האומר כל גרני תרומה וכל עסתי חלה, לא אמר כלום, עד שישיר מקצת: