הקודם לדף הקודם לדף הבא הבא
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה א

התרומה והבכורים, חיבים עליהן מיתה וחמש, ואמורים לזרים, והם נכסי כהן, ועולין באחד ומאה, וטעונין רחיצת ידים והערב שמש, הרי אלו בתרומה ובכורים, מה שאין כן במעשר:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ב

יש במעשר ובכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר והבכורים טעונים הבאת מקום, וטעונים ודוי, ואסורין לאונן. רבי שמעון מתיר. וחיבין בבעור. ורבי שמעון פוטר. ואסורין כל שהן מלאכול בירושלים. וגדוליהן אסורים מלאכול בירושלים או לזרים ולבהמה. ורבי שמעון מתיר. הרי אלו במעשר ובבכורים, מה שאין כן בתרומה:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ג

יש בתרומה ומעשר מה שאין כן בבכורים, שהתרומה והמעשר אוסרין את הגרן, ויש להם שעור, ונוהגים בכל הפרות, בפני הבית ושלא בפני הבית, ובאריסין ובחכורות ובסקריקון ובגזלן. הרי אלו בתרומה ובמעשר, מה שאין כן בבכורים:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ד

ויש בבכורים מה שאין כן בתרומה ובמעשר, שהבכורים נקנין במחובר לקרקע, ועושה אדם כל שדהו בכורים, וחיב באחריותם, וטעונים קרבן ושיר ותנופה ולינה:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ה

תרומת מעשר שוה לבכורים בשתי דרכים, ולתרומה בשתי דרכים, נטלת מן הטהור על הטמא, ושלא מן המקף, כבכורים. ואוסרת את הגרן, ויש לה שעור, כתרומה:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ו

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בערלה וברבעי, ובשביעית. ולירק בדרך אחד, שבשעת לקיטתו עשורו, דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר, שוה לאילן בכל דבר:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ז

דם מהלכי שתים, שוה לדם בהמה, להכשיר את הזרעים, ודם השרץ, אין חיבין עליו:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ח

כוי יש בו דרכים שוה לחיה, ויש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ט

כיצד שוה לחיה, דמו טעון כסוי כדם חיה, ואין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו, אין מכסין את דמו, וחלבו מטמא בטמאת נבלה כחיה, וטמאתו בספק, ואין פודין בו פטר חמור:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה י

כיצד שוה לבהמה, חלבו אסור כחלב בהמה, ואין חיבין עליו כרת, ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלים, וחיב בזרוע ולחיים וקבה. רבי אליעזר פוטר, שהמוציא מחברו עליו הראיה:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה יא

כיצד אינו שוה לא לחיה ולא לבהמה, אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה. הכותב חיתו ובהמתו לבנו, לא כתב לו את הכוי. אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה, הרי הוא נזיר. ושאר כל דרכיו שוים לחיה ולבהמה, וטעון שחיטה כזה וכזה, ומטמא משום נבלה ומשום אבר מן החי כזה וכזה: