משנה - עירובין

משנה א

עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, שמונה נראין כשנים עשר, ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין. גבהן עשרה טפחים, ורחבן ששה, ועבין כל שהוא, וביניהן כמלא שתי רבקות של שלש שלש בקר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, של ארבע ארבע, קשורות ולא מתרות, אחת נכנסת ואחת יוצאת:

משנה ב

מתר להקריב לבאר, ובלבד שתהא פרה ראשה ורבה בפנים ושותה. מתר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין:

משנה ג

רבי יהודה אומר, עד בית סאתים. אמרו לו, לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף, אבל אם היה דיר או סחר. או מקצה או חצר, אפלו בית חמשת כורין, אפלו בית עשרת כורין, מתר. ומתר להרחיק כל שהוא, ובלבד שירבה בפסין:

משנה ד

רבי יהודה אומר, אם היתה דרך הרבים מפסקתן, יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים, אינו צריך. אחד בור הרבים, ובאר הרבים, ובאר היחיד, עושין להן פסין, אבל לבור היחיד עושין לו מחצה גבוהה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בבא אומר, אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, ולשאר עושין חגורה גבוהה עשרה טפחים:

משנה ה

ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגנה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, מקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. רבי יהודה אומר, אפלו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר, אפלו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. רבי אליעזר אומר, אם היה ארכה יתר על רחבה אפלו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה. רבי יוסי אומר, אפלו ארכה פי שנים ברחבה, מטלטלין בתוכה:

משנה ו

אמר רבי אלעאי, שמעתי מרבי אליעזר, ואפלו היא כבית כור. וכן שמעתי ממנו, אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא ערב, ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו, אבל להם מתר. וכן שמעתי ממנו, שיוצאין בעקרבנין בפסח. וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר, ולא מצאתי: