תורה דיבי - משנה, סוכה, ב

משנה א

הישן תחת המטה בסכה, לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה. ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו:

משנה ב

הסומך סכתו בכרעי המטה, כשרה. רבי יהודה אומר, אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, פסולה. סכה המדבללת, ושצלתה מרבה מחמתה, כשרה. המעבה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה:

משנה ג

העושה סכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ועולין לה ביום טוב. זה הכלל, כל שנטל האילז ויכולה לעמוד בפני עצמה, כשרה, ועולין לה ביום טוב:

משנה ד

העושה סכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לה, כשרה. שלוחי מצוה פטורין מן הסכה. חולין ומשמשיהן פטורין מן הסכה. אוכלין ושותין עראי חוץ לסכה:

משנה ה

מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים, ואמרו, העלום לסכה. וכשנתנו לו לרבי צדוק אכל פחות מכביצה, נטלו במפה ואכלו חוץ לסכה ולא ברך אחריו:

משנה ו

רבי אליעזר אומר, ארבע עשרה סעודות חיב אדם לאכול בסכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד. ועוד אמר רבי אליעזר, מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון, ישלים בלילי יום טוב האחרון. וחכמים אומרים, אין לדבר תשלומין, על זה נאמר (קהלת א) מעות לא יוכל לתקן, וחסרון לא יוכל להמנות:

משנה ז

מי שהיה ראשו ורבו בסכה, ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. אמרו להן בית הלל לבית שמאי, (לא כך היה) מעשה, שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את (רבי) יוחנן בן החורני, ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורבו בסכה, ושלחנו בתוך הבית, (ולא אמרו לו דבר). אמרו להן בית שמאי, משם ראיה, אף הם אמרו לו, אם כן היית נוהג, לא קימת מצות סכה מימיך:

משנה ח

נשים ועבדים וקטנים, פטורים מן הסכה. קטן שאינו צריך לאמו, חיב בסכה. מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופחת את המעזיבה וסכך על גבי המטה בשביל הקטן:

משנה ט

כל שבעת הימים אדם עושה סכתו קבע וביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתי מתר לפנות, משתסרח המקפה. משלו משל, למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו:

משנה - סוכה