הקודם לדף הקודם לדף הבא הבא
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה א

הקורא את המגלה למפרע, לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון, לא יצא. אבל קורין אותה ללועזות בלעז. והלועז ששמע אשורית, יצא:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ב

קראה סרוגין, ומתנמנם, יצא. היה כותבה, דורשה, ומגיהה, אם כון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. היתה כתובה בסם, ובסקרא, ובקומוס ובקנקנתום, על הניר ועל הדפתרא, לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ג

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו, קורא כמקומו. ואם לאו, קורא עמהן. ומהיכן קורא אדם את המגלה ויוצא בה ידי חובתו, רבי מאיר אומר, כלה, רבי יהודה אומר, מאיש יהודי. רבי יוסי אומר, מאחר הדברים האלה:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ד

הכל כשרין לקרות את המגלה, חוץ מחרש, שוטה, וקטן. רבי יהודה מכשיר בקטן. אין קורין את המגלה, ולא מלין, ולא טובלין ולא מזין, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול, עד שתנץ החמה. וכלן שעשו משעלה עמוד השחר, כשר:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ה

כל היום כשר לקריאת המגלה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפלת המוספין, ולמוספין, ולודוי הפרים, ולודוי המעשר, ולודוי יום הכפורים, לסמיכה, לשחיטה, לתנופה, להגשה, לקמיצה ולהקטרה, למליקה, ולקבלה, ולהזיה, ולהשקית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצרע:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ו

כל הלילה כשר לקצירת העמר ולהקטר חלבים ואברים. זה הכלל, דבר שמצותו ביום, כשר כל היום. דבר שמצותו בלילה, כשר כל הלילה: