הבא
פרשנות

משנה א

משקין בית השלחין במועד ובשביעית, בין ממעין שיצא בתחלה, בין ממעין שלא יצא בתחלה. אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון. ואין עושין עוגיות לגפנים:
פרשנות

משנה ב

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים, עושין את האמה בתחלה בשביעית, ומתקנין את המקלקלות במועד. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומצינין את הקברות, ויוצאין [ אף ] על הכלאים:
פרשנות

משנה ג

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מושכים את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה. זרעים שלא שתו לפני המועד, לא ישקם במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה:
פרשנות

משנה ד

צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן, (שלא) כדרכו, במועד ובשביעית. וחכמים אומרים, משדה האילן כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו. ומקרין את הפרצה במועד, ובשביעית בונה כדרכו:
פרשנות

משנה ה

רבי מאיר אומר, רואין את הנגעים בתחלה להקל, אבל לא להחמיר. וחכמים אומרים, לא להקל ולא להחמיר. ועוד אמר רבי מאיר, מלקט אדם עצמות אביו ואמו, מפני ששמחה היא לו. רבי יוסי אומר, אבל היא לו. לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קדם לרגל שלשים יום:
פרשנות

משנה ו

אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכים את הכוכין במועד. ועושין נברכת במועד, וארון עם המת בחצר. רבי יהודה אוסר, אלא אם כן יש עמו נסרים:
פרשנות

משנה ז

אין נושאין נשים במועד, לא בתולות, ולא אלמנות, ולא מיבמין, מפני ששמחה היא לו. אבל מחזיר הוא את גרושתו. ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר, לא תסוד מפני שנוול הוא לה:
פרשנות

משנה ח

ההדיוט תופר כדרכו, והאמן מכליב. ומסרגין את המטות. רבי יוסי אומר, [ אף ] ממתחין:
פרשנות

משנה ט

מעמידין תנור וכירים (ורחים) במועד. רבי יהודה אומר, אין מכבשין את הרחים בתחלה:
פרשנות

משנה י

עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט, אבל לא מעשה אמן. שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל, אבל לא במ ח לצים. הציר והצנור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו, מתקנן במועד, ובלבד שלא. יכון מלאכתו במועד, וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד, כובשן: