הבא
פרשנות

משנה א

הכל חיבין בראיה, חוץ מחרש, שוטה וקטן, וטמטום, ואנדרוגינוס, ונשים, ועבדים שאינם משחררים, החגר, והסומא, והחולה, והזקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו. איזהו קטן, כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר, שלש רגלים:
פרשנות

משנה ב

בית שמאי אומרים, הראיה שתי כסף, וחגיגה מעה כסף. ובית הלל אומרים, הראיה מעה כסף, וחגיגה שתי כסף:
פרשנות

משנה ג

עולות במועד באות מן החלין, והשלמים מן המעשר. יום טוב ראשון של פסח, בית שמאי אומרים, מן החלין. ובית הלל אומרים, מן המעשר:
פרשנות

משנה ד

ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאות ובאשמות ובבכור ובחזה ושוק, אבל לא בעופות ולא במנחות:
פרשנות

משנה ה

מי שיש לו אוכלים מרבים ונכסים. מעטים, מביא שלמים מרבים ועולות מעטות. נכסים מרבים ואוכלין מעטין, מביא עולות מרבות ושלמים מעטין. זה וזה מעט, על זה נאמר, מעה כסף ושתי כסף. זה וזה מרבים, על זה נאמר (דברים טז) איש כמתנת ידו כברכת. יי אלהיך אשר נתן לך:
פרשנות

משנה ו

מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג, אינו חיב באחריותו. על זה נאמר (קהלת א) מעות לא יוכל לתקן, וחסרון לא יוכל להמנות:
פרשנות

משנה ז

רבי שמעון בן מנסיא אומר, איזהו מעות שאינו יכול לתקון, זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר. אם תאמר בגונב וגוזל, יכול הוא להחזירו ויתקן. רבי שמעון בן יוחאי אומר, אין קורין מעות אלא למי שהיה מתקן בתחלה ונתעות, ואיזה, זה תלמיד חכם הפורש מן התורה:
פרשנות

משנה ח

התר נדרים פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת חגיגות והמעילות, הרי הם כהררים התלויין. בשערה, שהן מקרא מעט והלכות מרבות, הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות, יש להן על מה שיסמכו. הן הן גופי תורה: