הבא
פרשנות

משנה א

כל כנויי נדרים כנדרים, וחרמים כחרמים, ושבועות כשבועות, ונזירות כנזירות. האומר לחברו, מדרני ממך, מפרשני ממך, מרחקני ממך, שאיני אוכל לך, שאיני טועם לך, אסור. מנדה אני לך, רבי עקיבא היה חוכך בזה להחמיר כנדרי רשעים, נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה. כנדרי כשרים, לא אמר כלום. כנדבותם, נדר בנזיר ובקרבן:
פרשנות

משנה ב

האומר לחברו, קונם קונח, קונס, הרי אלו כנויין לקרבן. חרק חרך, חרף, הרי אלו כנויין לחרם. נזיק נזיח, פזיח, הרי אלו כנויין לנזירות. שבותה, שקוקה, נדר במותא. הרי אלו כנויין לשבועה:
פרשנות

משנה ג

האומר לא חלין לא אכל לך, לא כשר, ולא דכי, טהור, וטמא, נותר, ופגול, אסור. כאמרא, כדירים, כעצים, כאשים, כמזבח, כהיכל, כירושלים, נדר באחד מכל משמשי המזבח, אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר, האומר ירושלים, לא אמר כלום:
פרשנות

משנה ד

האומר, קרבן, עולה, מנחה, חטאת, תודה, שלמים שאיני אוכל לך, אסור. רבי יהודה מתיר. הקרבן, כקרבן, קרבן שאכל לך, אסור. לקרבן לא אכל לך, רבי מאיר אוסר. האומר לחברו, קונם פי המדבר עמך, ידי עושה עמך, רגלי מהלכות עמך, אסור: