משנה - גיטין

משנה א

המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם, בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כלו ובפני נחתם חציו, בפני נכתב חציו ובפני נחתם כלו, פסול. אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם, פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם, פסול. ורבי יהודה מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר:

משנה ב

נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום, כשר. ביום ונחתם בלילה, פסול. רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר, כל הגטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה, פסולין, חוץ מגטי נשים:

משנה ג

בכל כותבין, בדיו, בסם, בסקרא, ובקומוס, ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא של קימא. אין כותבין לא במשקים, ולא במי פרות, ולא בכל דבר שאינו מתקים. על הכל כותבין, על העלה של זית, ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה, על היד של עבד ונותן לה את העבד. רבי יוסי הגלילי אומר, אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, ולא על האכלין:

משנה ד

אין כותבין במחבר לקרקע. כתבו במחבר, תלשו וחתמו ונתנו לה, כשר. רבי יהודה פוסל, עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. רבי יהודה בן בתירה אומר, אין כותבין לא על הניר המחוק ולא על הדפתרא, מפני שהוא יכול להזדיף. וחכמים מכשירין:

משנה ה

הכל כשרין לכתוב את הגט, אפלו חרש שוטה וקטן. האשה כותבת את גטה, והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו. הכל כשרין להביא את הגט, חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי:

משנה ו

קבל הקטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח, שוטה ונשתפה, נכרי ונתגיר, פסול. אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח, פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח, שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה, כשר. זה הכלל, כל שתחלתו וסופו בדעת, כשר:

משנה ז

אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה, נאמנות להביא את גטה, חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה, שהכתב מוכיח. האשה עצמה מביאה את גטה, ובלבד שהיא צריכה לומר, בפני נכתב ובפני נחתם: