הבא
פרשנות

משנה א

ארבעה אבות נזיקים, השור והבור והמבעה וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה, שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה, שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן, שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ:
פרשנות

משנה ב

כל שחבתי בשמירתו, הכשרתי את נזקו. הכשרתי במקצת נזקו, חבתי בתשלומין כהכשר כל נזקו. נכסים שאין בהם מעילה, נכסים של בני ברית, נכסים המיחדים, [ ובכל מקום ] חוץ מרשות המיחדת למזיק ורשות הנזק והמזיק. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ:
פרשנות

משנה ג

שום כסף, ושוה כסף, בפני בית דין, ועל פי עדים בני חורין בני ברית. והנשים בכלל הנזק. והנזק והמזיק בתשלומין:
פרשנות

משנה ד

חמשה תמין וחמשה מועדין, הבהמה אינה מועדת לא לגח ולא לגוף ולא לשוך ולא לרבץ ולא לבעט. השן מועדת לאכל את הראוי לה, הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה, ושור המועד, ושור המזיק ברשות הנזק, והאדם. הזאב והארי והדב והנמר והברדלס והנחש, הרי אלו מועדין. רבי אליעזר אומר, בזמן שהן בני תרבות, אינן מועדין. והנחש מועד לעולם. מה בין תם למועד. אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו, ומועד משלם נזק שלם מן העליה: