משנה - בבא מציעא

משנה א

שנים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כלה שלי וזה אומר כלה שלי, זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלקו. זה אומר כלה שלי וזה אומר חציה שלי, האומר כלה שלי, ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים, והאומר חציה שלי, ישבע שאין לו בה פחות מרביע. זה נוטל שלשה חלקים, וזה נוטל רביע:

משנה ב

היו שנים רוכבין על גבי בהמה, או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג, זה אומר כלה שלי, וזה אומר כלה שלי, זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלקו. בזמן שהם מודים או שיש להן עדים, חולקים בלא שבועה:

משנה ג

היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה, ואמר לחברו תנה לי, נטלה ואמר אני זכיתי בה, זכה בה. אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה תחלה, לא אמר כלום:

משנה ד

ראה את המציאה ונפל עליה, ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה. ראה אותן רצין אחר מציאה, אחר צבי שבור, אחר גוזלות שלא פרחו, ואמר זכתה לי שדי, זכתה לו. היה צבי רץ כדרכו, או שהיו גוזלות מפריחין, ואמר זכתה לי שדי, לא אמר כלום:

משנה ה

מציאת בנו ובתו הקטנים, מציאת עבדו ושפחתו הכנענים, מציאת אשתו, הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים, מציאת עבדו ושפחתו העברים, מציאת אשתו שגרשה, אף על פי שלא נתן כתבתה, הרי אלו שלהן:

משנה ו

מצא שטרי חוב, אם יש בהן אחריות נכסים, לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן, אין בהן אחריות נכסים, יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, בין כך ובין כך לא יחזיר, מפני שבית דין נפרעין מהן:

משנה ז

מצא גטי נשים, ושחרורי עבדים, דיתיקי, מתנה ושוברים, הרי זה לא יחזיר, שאני אומר כתובים היו ונמלך עליהם שלא לתנם:

משנה ח

מצא אגרות שום ואגרות מזון, שטרי חליצה ומאונין, ושטרי ברורין, וכל מעשה בית דין, הרי זה יחזיר. מצא בחפיסה או בדלסקמא, תכריך של שטרות, או אגדה של שטרות, הרי זה יחזיר. וכמה אגדה של שטרות. שלשה קשורין זה בזה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אחד הלוה משלשה, יחזיר ללוה, שלשה הלוין מאחד, יחזיר למלוה. מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו, יהא מנח עד שיבוא אליהו. אם יש עמהן סמפונות, יעשה מה שבסמפונות: