הבא
פרשנות

משנה א

השתפין שרצו לעשות מחצה בחצר, בונין את הכתל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים. הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחים ומחצה, וזה נותן טפחים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחים, וזה נותן טפחים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכתל, המקום והאבנים של שניהם:
פרשנות

משנה ב

וכן בגנה, מקום שנהגו לגדר מחיבין אותו. אבל בבקעה, מקום שנהגו שלא לגדר אין מחיבין אותו, אלא אם רוצה כונס לתוך שלו ובונה, ועושה חזית מבחוץ. לפיכך אם נפל הכתל, המקום והאבנים שלו. אם עשו מדעת שניהן, בונין את הכתל באמצע, ועושין חזית מכאן ומכאן. לפיכך אם נפל הכתל, המקום והאבנים של שניהם:
פרשנות

משנה ג

המקיף את חברו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית, אין מחיבין אותו. רבי יוסי אומר, אם עמד וגדר את הרביעית, מגלגלין עליו את הכל:
פרשנות

משנה ד

כתל חצר שנפל, מחיבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן, עד שיביא ראיה שלא נתן. מארבע אמות ולמעלה, אין מחיבין אותו. סמך לו כתל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן, עד שיביא ראיה שנתן:
פרשנות

משנה ה

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל החצרות ראויות לבית שער. כופין אותו לבנות לעיר חומה דלתים ובריח. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל העירות ראויות לחומה. כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר. שנים עשר חדש. קנה בה בית דירה, הרי הוא כאנשי העיר מיד:
פרשנות

משנה ו

אין חולקין את החצר, עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה, עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר, עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה, עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר, בית רבע. ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. [ זה הכלל, כל שיחלק ושמו עליו, חולקין ]. ואם לאו, אין חולקין. אימתי, בזמן שאין שניהם רוצים. אבל בזמן ששניהם רוצים, אפלו בפחות מכאן, יחלוקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלוקו: