תורה דיבי - משנה, עדיות, ב

משנה א

רבי חנינא סגן הכהנים העיד ארבעה דברים. מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטמאה עם הבשר שנטמא באב הטמאה אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. הוסיף רבי עקיבא, מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו:

משנה ב

אמר רבי חנינא סגן הכהנים, מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה. שהמפשיט את הבכור ונמצא: טרפה, שיאותו הכהנים בעורו. וחכמים אומרים, לא ראינו אינו ראיה, אלא יוצא לבית השרפה:

משנה ג

אף הוא העיד על כפר שהיה בצד ירושלים, והיה בו זקן אחד והיה מלוה לכל בני הכפר וכותב בכתב ידו ואחרים חותמים, ובא מעשה לפני חכמים והתירו. לפי דרכך אתה למד, שהאשה כותבת את גטה והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו, ועל מחט שנמצאת בבשר, שהסכין והידים טהורות והבשר טמא. ואם נמצאת בפרש, הכל טהור:

משנה ד

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה. על ביצה טרופה שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה, שהיא חבור. ואם היתה כמין כובע, אינה חבור. ועל שבלת שבקציר וראשה מגיע לקמה, אם ז נקצרה עם הקמה, הרי היא של בעל הבית. ואם לאו הרי היא של עניים. ועל גנה קטנה שהיא מקפת עריס, אם יש בה כמלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן, תזרע. ואם לאו, לא תזרע:

משנה ה

שלשה דברים אמרו לפני רבי ישמעאל, ולא אמר בהם לא אסור והתר, ופרשן רבי יהושע בן מתיא. המפיס מרסא בשבת, אם לעשות לה פה, חיב, ואם להוציא ממנה לחה, פטור. ועל הצד נחש בשבת, אם מתעסק שלא ישכנו, פטור. ואם לרפואה, חיב. ועל לפסין אירוניות, שהם טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב. רבי אלעזר בן צדוק אומר, אף במשא הזב, טהורות, מפני שלא נגמרה מלאכתן:

משנה ו

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל ולא הודה לו רבי עקיבא. השום והבסר והמלילות שרסקן מבעוד יום, שרבי ישמעאל אומר לא יגמור:

משנה ז

שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבא, שנים משום רבי אליעזר ואחד משום רבי יהושע. שנים משום רבי אליעזר, יוצאת אשה בעיר של זהב, ומפריחי יונים פסולים לעדות. ואחד משום רבי יהושע, השרץ בפי חלדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה, ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור:

משנה ח

שלשה דברים אמר רבי עקיבא, על שנים הודו לו ועל אחד לא הודו לו. על סנדל של סידים, שהוא טמא מדרס. ועל שירי תנור ארבעה. שהיו אומרים. שלשה. והודו לו. ועל אחד לא הודו לו, על כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה, שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין:

משנה ט

הוא היה אומר, האב זוכה לבן, בנוי ובכח, ובעשר, ובחכמה, ובשנים ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ, שנאמר (ישעיה מא) קרא הדרות מראש, אף על פי שנאמר (בראשית טו) ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה, ונאמר (שם) ודור רביעי ישובו הנה:

משנה י

אף הוא היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש. משפט דור המבול, שנים עשר חדש. משפט איוב, שנים עשר חדש. משפט המצריים, שנים עשר חדש. משפט גוג ומגוג לעתיד לבוא, שנים עשר חדש. משפט רשעים בגיהנם, שנים עשר חדש, שנאמר (ישעיה סו) והיה מדי חדש בחדשו. רבי יוחנן בן נורי אומר, מן הפסח ועד העצרת, שנאמר ומדי שבת בשבתו:

משנה - עדיות