תורה דיבי - משנה, עבודה זרה, א

משנה א

לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפרען ולפרע מהן. רבי יהודה אומר, נפרעין מהן מפני שהוא מצר לו. אמרו לו, אף על פי שמצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן:

משנה ב

רבי ישמעאל אומר, שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור. וחכמים אומרים, לפני אידיהן אסור, לאחר אידיהן מתר:

משנה ג

ואלו אידיהן של גוים, קלנדא, וסטרנורא, וקרטסים, ויום גנוסיא של מלכים, ויום הלדה, ויום המיתה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, כל מיתה שיש בה שרפה, יש בה עבודה זרה. ושאין בה שרפה, אין בה עבודה זרה. [ אבל ] יום תגלחת זקנו ובלוריתו, יום שעלה בו מן הים, ויום שיצא [ בו ] מבית האסורים, וגוי שעשה משתה לבנו, אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש [ בלבד ]:

משנה ד

עיר שיש בה עבודה זרה, חוצה לה מתר. היה חוצה לה עבודה זרה, תוכה מתר. מהו לילך לשם, בזמן שהדרך מיחדת לאותו מקום, אסור. ואם היה יכול להלך בה למקום אחר, מתר. עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעטרות ושאינן מעטרות, זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים, המעטרות אסורות ושאינן מעטרות מתרות:

משנה ה

אלו דברים אסורים למכור לגוים, אצטרובלין, ובנות שוח ופטוטרותיהן, ולבונה, ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר, מתר למכור לו תרנגול לבן בין התרנגולין. ובזמן שהוא בפני עצמו, קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים, סתמן מתר, ופרושן אסור. רבי מאיר אומר, אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לגוים:

משנה ו

מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים, מוכרין. מקום שנהגו שלא למכור, אין מוכרין. ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה, עגלים וסיחים, שלמים ושבורין. רבי יהודה מתיר בשבורה. ובן בתירא מתיר בסוס:

משנה ז

אין מוכרין להם דבין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים. אין בונין עמהם בסילקי, גרדום, ואיצטדיא, ובימה. אבל בונים עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות. הגיעו לכפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנות:

משנה ח

[ ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות. רבי אליעזר אומר, בשכר מתר ]. אין מוכרין להם במחבר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ. רבי יהודה אומר, מוכר הוא לו על מנת לקוץ, אין משכירין להם בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות. ובסוריא משכירין להם בתים, אבל לא שדות. ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, בארץ ישראל משכירין להם בתים, אבל לא שדות. ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות. ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו:

משנה ט

אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרה, שנאמר (דברים ז) ולא תביא תועבה אל ביתך. ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמו:

משנה - עבודה זרה