משנה - עבודה זרה

משנה א

אין מעמידין בהמה בפנדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה. ולא תתיחד אשה עמהן, מפני שחשודין על העריות. ולא יתיחד אדם עמהן, מפני שחשודין על שפיכות דמים. בת ישראל לא תילד את הנכרית, מפני שמילדת בן לעבודה זרה. אבל נכרית, מילדת בת ישראל. בת ישראל לא תניק בנה של נכרית. אבל נכרית, מניקה בנה של ישראלית ברשותה:

משנה ב

מתרפאין מהן רפוי ממון, אבל לא רפוי נפשות. ואין מסתפרין מהן בכל מקום, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, ברשות הרבים מתר, אבל לא בינו לבינו:

משנה ג

אלו דברים של גוים אסורין ואסורן אסור הנאה, היין, והחמץ של גוים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדריני, ועורות לבובין. רבן שמעון בן גמליאל אומר, בזמן שהקרע שלו עגול, אסור. משוך, מתר. בשר הנכנס לעבודה זרה, מתר. והיוצא, אסור, מפני שהוא כזבחי מתים, דברי רבי עקיבא. ההולכין לתרפות, אסור לשאת ולתת עמהם. והבאין, מתרין:

משנה ד

נודות הגוים וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן, אסורין ואסורן אסור הנאה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, אין אסורן אסור הנאה. החרצנים והזגין של גוים, אסורין ואסורן אסור הנאה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, לחין, אסורין. יבשין, מתרין. המריס וגבינות בית אניקי של גוים, אסורין [ ואסורן ] אסור הנאה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, אין אסורן אסור הנאה:

משנה ה

אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך. אמר לו, מפני מה אסרו גבינות של גוים. אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבה של נבלה. אמר לו, והלא קבת עולה חמורה מקבת נבלה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא מועלין. [ חזר ] אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עבודה זרה. אמר לו, אם כן, למה לא אסרוה בהנאה. השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא (שיר השירים א) כי טובים דדיך מיין, או כי טובים דודיך. אמר לו, כי טובים דודיך. אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו, לריח שמניך טובים:

משנה ו

אלו דברים של גוים אסורין ואין אסורן אסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, והפת, והשמן שלהן. רבי ובית דינו התירו בשמן. ושלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחמץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה [ כלבית שוטטת בו ], והחילק, וקרט של חלתית, ומלח סלקונטית, הרי אלו אסורין ואין אסורן אסור הנאה:

משנה ז

אלו מתרין באכילה, חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש. והדברניות אף על פי שמנטפין, אין בהם משום הכשר משקה. וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחמץ, וטרית שאינה טרופה, וציר שיש בה דגה, ועלה של חלתית, וזיתים גלסקאות המגלגלין. רבי יוסי אומר, השלוחין, אסורין. החגבים הבאים מן הסלולה, אסורין. מן ההפתק, מתרין. וכן לתרומה: