חיפוש
- תורה
- נביאים
- כתובים
- משנה
- ברכות
- פאה
- דמאי
- כלאים
- שביעית
- תרומות
- מעשרות
- מעשר שני
- חלה
- ערלה
- ביכורים
- שבת
- עירובין
- פסחים
- שקלים
- יומא
- סוכה
- ביצה
- ראש השנה
- תענית
- מגילה
- מועד קטן
- חגיגה
- יבמות
- כתובות
- נדרים
- נזיר
- סוטה
- גיטין
- קידושין
- בבא קמא
- בבא מציעא
- בבא בתרא
- סנהדרין
- מכות
- שבועות
- עדיות
- עבודה זרה
- אבות
- הוריות
- זבחים
- מנחות
- חולין
- בכורות
- ערכין
- תמורה
- כריתות
- מעילה
- תמיד
- מדות
- קנים
- כלים
- אהלות
- נגעים
- פרה
- טהרות
- מקואות
- נדה
- מכשירין
- זבים
- טבול יום
- ידים
- עוקצין
- תלמוד
- משנה תורה לרמב"ם
- הלכה
- מוסר
- זוהר
- קבלה
- חסידות
- תפילות
משנה - אבות
משנה א
משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה:
משנה ב
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה. אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים:
משנה ג
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם:
משנה ד
יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר איש צרדה אומר, יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם:
משנה ה
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו, קל וחמר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים, כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנם:
משנה ו
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות:
משנה ז
נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפרענות:
משנה ח
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדינין. וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעינך כזכאין, כשקבלו עליהם את הדין:
משנה ט
שמעון בן שטח אומר, הוי מרבה לחקור את העדים, והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר:
משנה י
שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות:
משנה יא
אבטליון אומר, חכמים, הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל:
משנה יב
הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה:
משנה יג
הוא היה אומר, נגד שמא, אבד שמה. ודלא מוסיף, יסיף. ודלא יליף, קטלא חיב. ודאשתמש בתגא, חלף:
משנה יד
הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי: