הבא
פרשנות

משנה א

כל המנחות שנקמצו שלא לשמן, כשרות, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה, חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות. מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן, נתן בכלי, והלך, והקטיר שלא לשמן, או לשמן ושלא לשמן, או שלא לשמן ולשמן, פסולות. כיצד לשמן ושלא לשמן, לשם מנחת חוטא ולשם מנחת נדבה, או שלא לשמן ולשמן, לשם מנחת נדבה ולשם מנחת חוטא:
פרשנות

משנה ב

אחת מנחת חוטא ואחת כל המנחות שקמצן זר, אונן, טבול יום, מחסר בגדים, מחסר כפורים, שלא רחוץ ידים ורגלים, ערל, טמא, יושב, עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חברו, פסול. קמץ בשמאל, פסול. בן בתירא אומר, יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין. קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קרט של לבונה, פסול מפני שאמרו, הקמץ היתר והחסר, פסול. איזהו היתר, שקמצו מבורץ. וחסר, שקמצו בראשי אצבעותיו. כיצד הוא עושה, פושט את אצבעותיו על פס ידו:
פרשנות

משנה ג

רבה שמנה, וחסר שמנה, חסר לבונתה, פסולה. הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ, או כזית משיריה בחוץ, להקטיר קמצה בחוץ, או כזית מקמצה בחוץ, או להקטיר לבונתה בחוץ, פסול ואין בו כרת. לאכול שיריה למחר, או כזית משיריה למחר, להקטיר קמצה למחר, או כזית מקמצה למחר, או להקטיר לבונתה למחר, פגול וחיבין עליו כרת. זה הכלל, כל הקומץ, והנותן בכלי, והמהלך, והמקטיר, לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר, חוץ למקומו, פסול ואין בו כרת. חוץ לזמנו, פגול וחיבין עליו כרת, ובלבד שיקרב המתיר כמצותו. כיצד קרב המתיר כמצותו. קמץ בשתיקה ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר בשתיקה, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, זה הוא שקרב המתיר כמצותו:
פרשנות

משנה ד

כיצד לא קרב המתיר כמצותו. קמץ חוץ למקומו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנן, או שקמץ חוץ לזמנן, ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן. זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו. לאכול כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, פסול ואין בו כרת. אמר רבי יהודה, זה הכלל, אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פגול וחיבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול ואין בו כרת. וחכמים אומרים, זה וזה פסול ואין בו כרת. לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית, כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין: