משנה - חולין

משנה א

הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש, שוטה, וקטן, שמא יקלקלו בשחיטתן. וכלן ששחטו ואחרים רואין אותן, שחיטתן כשרה. שחיטת נכרי, נבלה ומטמאה במשא. השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט, שחיטתו כשרה. השוחט בשבת, וביום הכפורים, אף על פי שמתחיב בנפשו, שחיטתו כשרה:

משנה ב

השוחט במגל יד, בצור, ובקנה, שחיטתו כשרה. הכל שוחטין ולעולם שוחטין, ובכל שוחטין, חוץ ממגל קציר, והמגרה, והשנים, והצפרן, מפני שהן חונקין. השוחט במגל קציר בדרך הליכתה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. ואם החליקו שניה, הרי היא כסכין:

משנה ג

השוחט מתוך הטבעת ושיר בה מלא החוט על פני כלה, שחיטתו כשרה. רבי יוסי ברבי יהודה אומר, מלא החוט על פני רבה:

משנה ד

השוחט מן הצדדין, שחיטתו כשרה. המולק מן הצדדין, מליקתו פסולה. השוחט מן הערף, שחיטתו פסולה. המולק מן הערף, מליקתו כשרה. השוחט מן הצואר, שחיטתו כשרה. המולק מן הצואר, מליקתו פסולה, שכל הערף כשר למליקה, וכל הצואר כשר לשחיטה. נמצא, כשר בשחיטה, פסול במליקה. כשר במליקה, פסול בשחיטה:

משנה ה

כשר בתורין, פסול בבני יונה. כשר בבני יונה, פסול בתורין. תחלת הצהוב בזה ובזה, פסול:

משנה ו

כשר בפרה, פסול בעגלה. כשר בעגלה, פסול בפרה. כשר בכהנים, פסול בלוים. כשר בלוים, פסול בכהנים. טהור בכלי חרש, טמא בכל הכלים. טהור בכל הכלים טמא בכלי חרש טהור בכלי עץ, טמא בכלי מתכות. טהור בכלי מתכות, טמא בכלי עץ. החיב בשקדים המרים, פטור במתוקים. החיב במתוקים, פטור במרים:

משנה ז

התמד, עד שלא החמיץ, אינו נקח בכסף מעשר, ופוסל את המקוה. משהחמיץ, נקח בכסף מעשר, ואינו פוסל את המקוה. האחין השתפין, כשחיבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה. כשחיבין במעשר בהמה, פטורים מן הקלבון. כל מקום שיש מכר, אין קנס. וכל מקום שיש קנס, אין מכר. כל מקום שיש מאון, אין חליצה. וכל מקום שיש חליצה, אין מאון. כל מקום שיש תקיעה, אין הבדלה. וכל מקום שיש הבדלה, אין תקיעה. יום טוב שחל להיות בערב שבת, תוקעין ולא מבדילין. במוצאי שבת, מבדילין ולא תוקעין. כיצד מבדילין, המבדיל בין קדש לקדש. רבי דוסא אומר, בין קדש חמור לקדש הקל: