הקודם לדף הקודם לדף הבא הבא
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה א

יש בקרבנות היחיד מה שאין בקרבנות הצבור, ויש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד, שקרבנות היחיד עושים תמורה, וקרבנות הצבור אינם עושים תמורה. קרבנות היחיד נוהגין בזכרים ובנקבות, וקרבנות צבור אינן נוהגין אלא בזכרים, קרבנות היחיד חיבין באחריותן ובאחריות נסכיהם, וקרבנות הצבור אין חיבין [ לא ] באחריותן ולא באחריות נסכיהן. אבל חיבין באחריות נסכיהן משקרב הזבח. יש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד, שקרבנות הצבור דוחין את השבת ואת הטמאה, וקרבנות היחיד אינן דוחים לא את השבת ולא את הטמאה. אמר רבי מאיר, והלא חבתי כהן גדול ופר יום הכפורים קרבן יחיד ודוחין את השבת ואת הטמאה. אלא שזמנן קבוע:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ב

חטאת היחיד שכפרו בעליו, מתות. ושל צבור, אינן מתות. רבי יהודה אומר, ימותו. אמר רבי שמעון, מה מצינו בולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת שמתו בעליה, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור, אף שכפרו הבעלים ושעברה שנתן, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור:
הצג מפרשים הצג מפרשים

משנה ג

חמר בקדשים מבתמורה, ובתמורה מבקדשים, שהקדשים עושים תמורה, ואין תמורה עושה תמורה. הצבור והשתפין מקדישים, אבל לא ממירים, ומקדישים אברים ועברים, אבל לא ממירים. חמר בתמורה, שהקדשה חלה על בעלת מום קבוע, ואינה יוצאה לחלין להגזז ולהעבד. רבי יוסי בר רבי יהודה אומר, עשה שוגג כמזיד בתמורה, ולא עשה שוגג כמזיד במקדשים. רבי אלעזר אומר, הכלאים, והטרפה, ויוצא דפן, טמטום, ואנדרוגינוס, לא קדשים ולא מקדישים: