תורה דיבי - משנה, טהרות, א

משנה א

שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור, צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר, ומטמאה טמאת אכלין בכביצה, וכזית בבית הבליעה, והאוכלה טעון הערב שמש, וחיבים עליה על ביאת המקדש, ושורפין עליה את התרומה, והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים, שחיטתה ומליקתה מטהרת את טרפתה, [ דברי רבי מאיר ]. רבי יהודה אומר, אינן מטהרות. רבי יוסי אומר, שחיטתה מטהרת, אבל לא מליקתה:

משנה ב

הכנפים והנוצה, מטמאות ומטמאות ולא מצטרפות. רבי ישמעאל אומר, הנוצה מצטרפת. החרטום והצפרנים מטמאין ומטמאין ומצטרפים. רבי יוסי אומר, אף ראשי אגפים וראש הזנב מצטרפים, שכן מניחים בפטומות:

משנה ג

נבלת העוף הטמא צריכה מחשבה והכשר, ומטמאה טמאת אכלין בכביצה, וכחצי פרס לפסול את הגויה, ואין בה כזית בבית הבליעה, והאוכלה אין טעון הערב שמש, ואין חיבין עליה על ביאת מקדש, אבל שורפין עליה את התרומה, והאוכל אבר מן החי ממנה אינו סופג את הארבעים, ואין שחיטתה מטהרתה. הכנפים והנוצה, מטמאות ומטמאות ומצטרפות. החרטום והצפרנים, מטמאין ומטמאים ומצטרפין:

משנה ד

ובבהמה, העור והרטב והקיפה והאלל והעצמות והגידים והקרנים והטלפים, מצטרפין לטמא טמאת אכלין, אבל לא טמאת נבלות. כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לגוי והיא מפרכסת, מטמאה טמאת אכלין, אבל לא טמאת נבלות, עד שתמות או עד שיתיז את ראשה. רבה לטמא טמאת אכלין, ממה שרבה לטמא טמאת נבלות:

משנה ה

האכל שנטמא באב הטמאה ושנטמא בולד הטמאה, מצטרפין זה עם זה לטמא כקל שבשניהן. כיצד, כחצי ביצה אכל ראשון וכחצי ביצה אכל שני שבללן זה בזה, שני. כחצי ביצה אכל שני וכחצי ביצה אכל שלישי שבללן זה בזה, שלישי. כביצה אכל ראשון וכביצה אכל שני שבללן זה בזה, ראשון. חלקן, זה שני וזה שני. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה, פסלוהו. נפלו שניהן כאחד, עשאוהו שני:

משנה ו

כביצה אכל שני וכביצה אכל שלישי שבללן זה בזה, שני. חלקן, זה שלישי וזה שלישי. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה, לא פסלוהו. נפלו שניהן כאחת, עשאוהו שלישי. כביצה אכל ראשון וכביצה אכל שלישי שבללן זה בזה, ראשון. חלקן, זה שני וזה שני, שאף השלישי שנגע בראשון נעשה שני, כשתי ביצים אכל ראשון כשתי ביצים אכל שני שבללן זה בזה, ראשון. חלקן, זה ראשון וזה ראשון. לשלשה או לארבעה, הרי אלו שני. כשתי ביצים אכל שני וכשתי ביצים אכל שלישי שבללן זה בזה, שני. חלקן, זה שני וזה שני. לשלשה או לארבעה, הרי אלו שלישי:

משנה ז

מקרצות נושכות זו בזו, וככרים נושכין זה בזה, נטמאת אחת מהן בשרץ, כלן תחלה. פרשו, כלן תחלה. במשקין, כלן שניות. פרשו, כלן שניות. בידים, כלן שלישיות. פרשו, כלן שלישיות:

משנה ח

מקרצת שהיתה תחלה והשיך לה אחרות, כלן תחלה. פרשו, היא תחלה וכלן שניות. היתה שניה והשיך לה אחרות, כלן שניות. פרשו. היא שניה וכלן שלישיות. היתה שלישית והשיך לה אחרות, היא שלישית וכלן טהורות, בין שפרשו בין שלא פרשו:

משנה ט

ככרות הקדש שבתוך גומותיהם מים מקדשים, נטמאת אחת מהן בשרץ, כלן טמאות. בתרומה, מטמא שנים ופוסל אחד. אם יש ביניהם משקה טופח, אף בתרומה, הכל טמא:

משנה - טהרות