משנה - מקואות

משנה א

שש מעלות במקואות, זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו. מי גבאים, שתה טמא ושתה טהור, טמא. שתה טמא ומלא בכלי טהור, טמא. שתה טמא ונפל ככר של תרומה, אם הדיח, טמא. ואם לא הדיח, טהור:

משנה ב

מלא בכלי טמא ושתה טהור, טמא. מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור, טמא. מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה, אם הדיח, טמא. ואם לא הדיח, טהור:

משנה ג

נפלו מים טמאים ושתה טהור, טמא. נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור, טמא. נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה, אם הדיח, טמא. ואם לא הדיח, טהור. רבי שמעון אומר, בין שהדיח בין שלא הדיח, טמא:

משנה ד

נפל לתוכן מת, או שהלך בהן הטמא, ושתה טהור, טהור. אחד מי גבאים, מי בורות, מי שיחין, מי מערות, מי תמציות שפסקו, ומקואות שאין בהם ארבעים סאה, בשעת הגשמים הכל טהור. פסקו הגשמים, הקרובים לעיר ולדרך, טמאים. והרחוקים, טהורין, עד שיהלכו רב בני אדם:

משנה ה

מאימתי טהרתן, בית שמאי אומרים, משירבו וישטופו. ובית הלל אומרים, רבו אף על פי שלא שטפו. רבי שמעון אומר, שטפו אף על פי שלא רבו. כשרין לחלה ולטול מהן לידים:

משנה ו

למעלה מהן, מי תמציות שלא פסקו. שתה טמא ושתה טהור, טהור. שתה טמא ומלא בכלי טהור, טהור. שתה טמא ונפל ככר של תרומה, אף על פי שהדיח, טהור. מלא בכלי טמא ושתה טהור, טהור. מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור, טהור. מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה, אף על פי שהדיח, טהור. נפלו מים טמאים ושתה טהור, טהור. נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור, טהור. נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה, אף על פי שהדיח, טהור. כשרים לתרומה ולטול מהם לידים:

משנה ז

למעלה מהן, מקוה שיש בו ארבעים סאה, שבו טובלין ומטבילין. למעלה מהן, מעין שמימיו מעטין ורבו עליו מים שאובין, שוה למקוה לטהר באשברן, ולמעין להטביל בו בכל שהוא:

משנה ח

למעלה מהן, מים מכין, שהן מטהרין בזוחלין. למעלה מהן, מים חיים, שבהן טבילה לזבים, והזיה למצורעים, וכשרים לקדש מהן מי חטאת: