משנה - נדה

משנה א

שמאי אומר, כל הנשים דין שעתן. הלל אומר, מפקידה לפקידה, ואפלו לימים הרבה. וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. כל אשה שיש לה וסת, דיה שעתה. והמשמשת בעדים, הרי זו כפקידה, וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה:

משנה ב

כיצד דיה שעתה, היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות, ופרשה וראתה, היא טמאה וכלן טהורות. אף על פי שאמרו, מטמאה מעת לעת, אינה מונה אלא משעה שראתה:

משנה ג

רבי אליעזר אומר, ארבע נשים דין שעתן, בתולה, מעברת, מניקה, וזקנה. אמר רבי יהושע, אני לא שמעתי אלא בתולה, אבל הלכה כרבי אליעזר:

משנה ד

איזו היא בתולה, כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי שנשואה. מעברת, משיודע עברה. מניקה, עד שתגמול את בנה. נתנה בנה למניקה, גמלתו או מת, רבי מאיר אומר, מטמאה מעת לעת. וחכמים אומרים, דיה שעתה:

משנה ה

איזו היא זקנה, כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. רבי אליעזר אומר, כל אשה שעברו עליה שלש עונות, דיה שעתה. רבי יוסי אומר, מעברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות, דין שעתן:

משנה ו

ובמה אמרו דיה שעתה, בראיה ראשונה. אבל בשניה, מטמאה מעת לעת. ואם ראתה הראשונה מאנס, אף השניה דיה שעתה:

משנה ז

אף על פי שאמרו דיה שעתה, צריכה להיות בודקת, חוץ מן הנדה והיושבת על דם טהר. ומשמשת בעדים, חוץ מיושבת על דם טהר, ובתולה שדמיה טהורים. ופעמים צריכה להיות בודקת, בשחרית ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. יתרה עליהן כהנות, בשעה שהן אוכלות בתרומה. רבי יהודה אומר, אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה: