משנה - נדה

משנה א

כל היד המרבה לבדוק בנשים, משבחת. ובאנשים, תקצץ. החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה, אם יש להן פקחות, מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה. דרך בנות ישראל, משמשות בשני עדים, אחד לו ואחד לה. הצנועות, מתקנות להן שלישי לתקן את הבית:

משנה ב

נמצא על שלו, טמאין וחיבין קרבן. נמצא על שלה אותיום, טמאין וחיבין קרבן. נמצא על שלה לאחר זמן, טמאים מספק, ופטורים מן הקרבן:

משנה ג

איזהו אחר זמן, כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה. ואחר כך מטמאה מעת לעת, ואינה מטמאה את בועלה. רבי עקיבא אומר, אף מטמאה את בועלה. ומודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם, שמטמאה את בועלה:

משנה ד

כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. הבאין מן הדרך, נשיהן להן בחזקת טהרה. בית שמאי אומרים, צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש, או תשמש לאור הנר. בית הלל אומרים, דיה בשני עדים כל הלילה:

משנה ה

משל משלו חכמים באשה, החדר, והפרוזדור, והעליה. דם החדר, טמא. נמצא בפרוזדור, ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור:

משנה ו

חמשה דמים טמאים באשה, האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג. בית שמאי אומרים, אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי. ובית הלל מטהרין. הירוק, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרים. אמר רבי מאיר, אם אינו מטמא משום כתם, מטמא משום משקה. רבי יוסי אומר, לא כך ולא כך:

משנה ז

איזהו אדום, כדם המכה. שחור, כחרת. עמוק מכן, טמא. דהה מכן, טהור. וכקרן כרכום, כברור שבו. וכמימי אדמה, מבקעת בית כרם, ומציף מים. וכמזוג, שני חלקים מים, ואחד יין, מן היין השרוני: