הבא
פרשנות

משנה א

הרואה ראיה אחת של זוב, בית שמאי אומרים, כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים, כבעל קרי. ראה אחת, ובשני הפסיק, ובשלישי ראה שתים או אחת מרבה כשתים, בית שמאי אומרים, זב גמור. ובית הלל אומרים, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן. אמר רבי אליעזר בן יהודה, מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור. ועל מה נחלקו, על הרואה שתים או אחת מרבה כשתים, ובשני הפסיק, ובשלישי ראה אחת, בית שמאי אומרים, זב גמור. ובית הלל אומרים, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן:
פרשנות

משנה ב

הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו, בית שמאי אומרים, סותר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. רבי ישמעאל אומר, הרואה בשני, סותר את שלפניו. רבי עקיבא אומר, אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי, שבית שמאי אומרים, סתר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי שלא סתר אלא יומו, בראה קרי. אבל אם ראה זוב, אפלו יום שביעי, סתר את שלפניו:
פרשנות

משנה ג

ראה אחת היום ושתים למחר, שתים היום ואחת למחר, שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות, הרי זה זב גמור:
פרשנות

משנה ד

ראה אחת והפסיק כדי טבילה וספוג, ואחר כך ראה שתים או אחת מרבה כשתים, או ראה שתים או אחת מרבה כשתים, והפסיק כדי טבילה וספוג, ואחר כך ראה אחת, הרי זה זב גמור:
פרשנות

משנה ה

ראה אחת מרבה כשלש, שהיא כמין גד יון לשילח, שהן כדי שתי טבילות וכשני ספוגין, הרי זה זב גמור. ראה אחת מרבה כשתים, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן. אמר רבי יוסי, לא אמרו אחת מרבה אלא אם כן יש בה כדי שלש:
פרשנות

משנה ו

ראה אחת היום ואחת בין השמשות, אחת בין השמשות ואחת למחר, אם ידוע שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לקרבן ולטמאה. אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטמאה וספק לקרבן. ראה שני ימים בין השמשות, ספק לטמאה ולקרבן. אחת בין השמשות, ספק לטמאה: